במדינה אחת, לא נאורה במיוחד, קם ועלה צורך לחוקק חוק שייתן זכויות לאנשים שנעצרים על ידי המשטרה. היה נחוץ להראות קבל עם ועדה שגם העצירים המסכנים אינם הפקר אלא שגם להם יש ויש זכויות.
ישבו המחוקקים על המדוכה יומם וליל ולבסוף הצליחו לנסח חוק ליברלי מאין כמותו הנותן לעצירים זכויות רבות וטובות, וכבר אפשר היה לחשוב שבאמת רוצים בטובתם של האומללים הללו.
ברם, מפקדי המשטרה התנגדו למתן זכויות כה נרחבות לעציריהם. אז מה עושים? איך מנסחים חוק שמצד אחד יראה כאילו הוא נותן עולם ומלואו לעצירים ומצד שני בו זמנית לא ייתן להם למעשה שום זכות?
ישבו החכמים עוד שבוע שלם ושברו את הראש בסוגיה קונפליקטואלית זו. לבסוף, אחרי מאמץ רב הבריק בראשם רעיון גאוני: הם החליטו לא לשנות את החוק שניסחו וכתבו עד עתה - זה הנותן הרבה זכויות לעצירים, אלא פשוט להוסיף לו עוד סעיף קטן וממזרי. כך, ייראה כאילו יש לעצירים זכויות אבל למעשה בשטח לא יהיו להם זכויות משמעותיות כלל.
מטרת הסעיף הנ"ל הייתה לנטרל לחלוטין כל אפשרות שהעצירים יקבלו זכויות בפועל. כלומר, שזכויותיהם יישארו רק על הנייר המצהיב של החוק.
חוק זכויות החולה
עוד אודותיי: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ZVIELROFE
